היום הייתי בירושלים עם חברים, יום כיף כזה
אכלנו מלא, שתינו, טיילנו
היה מעולה, לא הייתי בירושלים לדעתי מ-2013, השוק מגניב בטירוף ובכללי אווירה אחרת, ממש נהניתי.
מחר בעיקרון אני מתחיל את המשמרות של השבוע, שזה נחמד שהיה לי ראשון-שני חופש.
אני צריך לחזור לשבת על הקורס באינטרנט שאני לוקח, ממש הזנחתי את זה בשבועיים האחרונים,
בכלל, סבא שלי במשך שבוע היה בבית חולים בגלל בדיקות שהיו לו והוא היה בהשגחה והכל, לא משהו רציני כנראה אבל עדיין הייתה צריכה להיות השגחה, אז כל השבוע הזה ישנתי אצל סבתא שלי בבית, אז בשבוע הזה בכלל לא הייתה אופציה ללמוד...אז לגיטימי שקצת הוזנח, צריך לחזור להשקיע בזה אבל.
סבא כבר חזר הביתה והכל בסדר שזה הכי חשוב...
אני ואבא סגרנו סוף סוף כרטיסים לרומא :) לא זוכר אפילו אם רשמתי את זה פה, נשאר רק לסגור מלון וכל מיני כרטיסים למוזיאונים ואתרים מראש. מחכה לזה ממש.
לא יודע כמה אני מת על זה, אבל הורדתי קיופיד, אמרתי ניתן נסיון לאחת האפליקציות האלה. אני מצד אחד לא חושב שאני צריך לרוץ לזוגיות חדשה, מצד שני לא יזיק לי להכיר, אפילו סתם לשיחה או להיפגש ולא למשהו רציני מדי. אז להחליק ימינה ושמאלה זה נחמד בינתיים, אולי גם יצא מזה משהו :)
בעיקרון לפני כמה ימים בעבודה הורדתי עוקב באינסטגרם מהאקסית. עכשיו אני יודע, זה נשמע נורא מילניאל ולא רלוונטי, אבל זאת הייתה החלטה דיי קשה. גם המחשבה של איך זה יראה בעיניים שלה, אחר כך ההבנה שזה כבר לא משנה איך זה יראה בעיניים שלה חחח ובכללי, לראות דברים שהיא מפרסמת אחרי יציאות שלי או סתם כשאני יושב בבית היה כואב לי כל פעם מחדש, השלב הבא באמת היה לראות איך היא חוגגת את השנה החדשה ומי הבחור הבא שהיא יוצאת איתו, ו-וואלה, לא מתאים לי. כואב לי לראות את זה ואיך סיבה שאני לא אעלים לעצמי את זה מהעיניים. אז עשיתי את זה, וזה כואב אבל אני שלם עם זה.
לצערי אני לא מפסיק לחלום עליה ככ, מקווה שזה בתהליכים של להיגמר. כנראה שחלק מזה נובע מזה שאני חושב עליה המון וחלק מסויים מהיום עובר במחשבות או שיחות/ויכוחים דמיוניים שלי בראש, אני מתאר לעצמי שזה חלק מהתהליך הזה של הפרידה, ומצד שני גם עברו כבר חודשיים, וזה כן צריך להיעלם לו לאט לאט.
אני עדיין בהתלבטויות עם עצמי. אני עדיין משכנע את עצמי שמגיע לי יותר ושההתנהגות שלה הייתה לא רגישה ופוגעת, ומנגד עדיין לפעמים חושב על ליצור איתה קשר ולשאול על מה שהיה, לדבר על מה שהיה...כנראה שהרבה נשאר פתוח, במיוחד אני מניח כי הפרידה נעשתה בווטסאפ, לא מבחירתי אם שאלתם...
בכל מקרה עושה רושם שלי עדיין יש דברים שצריכים לשקוע ודברים שצריכים התמודדות, שזה בסדר לגמרי...בינתיים אני חושב שאני מצליח לתעל את התסכול ואת הרגשות למקומות טובים, לעבודה ולצאת עם חברים ולטייל, והדבר שאני גאה בו זה שאני מלמד את עצמי לנגן באורגן ובדרך לקנות גם פסנתר חשמלי, שזה חלום שלי ודיי מטורף בעיניי שהרגשות והקושי יוצאים לכיוון הזה ומעודדים אותי ליצור וללמוד.
עד פה להיום, לילה טוב ♥
;){kind=link}