אז קצת הצטבר בימים האחרונים, אפילו היו איזה יומיים לא מאוד קלים בשבוע האחרון.
ומשום מה כל פעם שאני בא לכתוב פה או לספר משהו למי שאני פורק להן על המצב אז נעלמות לי המילים לגמרי.
אני לא יודע אם אני מאמין שדברים קורים מסיבה, אני בטוח לא מאמין שיש איזה מישהו מלמעלה שמזיז דברים, להפך, אני אפילו חושב לפעמים שפספסתי את הבן אדם ולא ממש מצליח להבין למה. אני כן מאמין שמכל סיטואציה אפשר ללמוד, להפיק, לנצל כדי לרכוש חוויות חדשות.
אני בשלב שאני יכול להגיד גם שבאמת למדתי הרבה, אני חוזר אחורה במחשבות שלי ויודע שיש דברים שהייתי היום עושה אחרת. הסקתי הרבה מסקנות. אני כן גם מרגיש שניצלתי ואני מנצל את הזמן בצורה טובה, ויוצא ורואה חברים ואנשים.
אני חושב שמעבר לכל הדברים האלה, שהם מעולים בסופו של דבר ובלעדיהם אני לא חושב שהייתי בכלל מתכנן על לראות איזשהו אור בקצה המנהרה הזאת. אני חושב שנשברתי. הגעתי לנקודה הזאת.
ואולי זה יהיה איזשהו פוסט וידויים כזה עם עצמי.
פשוט נשברתי.
מישהי שברה לי את הלב, לפני חמישה חודשים, ומאז אני לא סבבה.
חמישה חודשים.
אחת המסקנות שלי מהתקופה האחרונה היא שאיבדתי את עצמי. אתם מכירים את זה שאנשים צריכים לצאת ולחפש את עצמם? אז אולי זה הפתרון. אני מרגיש שפשוט פר הגדרה זה מה שקרה. קשה לי להנות מכל כך הרבה דברים שאהבתי לעשות בלי קשר אליה בכלל, בגלל שהיא הייתה חלק מהעולם שלי, זה לא ש-X מזכיר לי אותה, זה אני שמזכיר לעצמי אותה. בכמעט כל דבר. ואני חושב שפה באמת הבנתי שאיבדתי את עצמי בתוך הדבר הזה.
תקופה של שנה העברתי ליד בן אדם שהיה מאוד משמעותי עבורי. ואם נדבר עובדות, האקסית שלי היא בן אדם באמת מיוחד, בהרבה מובנים באמת הערצתי אותה, ותמונות שלה היו ועדיין נראות לי נוצצות כי זה הבן אדם. וכמובן ששיתפתי אותה בהכל, הסרטים והתחומים שאהבתי, מה אהבתי לעשות ואיך.
והיום כאילו כמעט כל דבר שאני עושה מזכיר לי אותה. בין אם זה סרט או סדרה, משחק, שלא נדבר על הדברים שהיא אהבה לעשות שהיא לימדה אותי כמו להיכנס למטבח ולבשל, משהו שברגע שהיא הלכה פשוט כמו קסם הפסיק. היום בישלתי שוב, לא יודע, אולי זה מראה על איזשהי התקדמות.
ובגלל זה אני אוחז מאוד חזק בדברים שהיא לא הכירה בי, למשל הפסנתר שהגיע אחריה, וזה משהו שממלא אותי בהרגשה אחרת, שונה ממה שאני חווה בתקופה האחרונה ובאמת שזה כל כך טוב, משהו שמנותק ממנה לרגע.
יש לי מלא תחומים שאני אוהב. אני מעריץ אמנות, קומיקס, משחקי מחשב והרבה סדרות סרטים ופרנצ'ייז שונים. הרבה מהדברים האלה עשיתי איתה, הם היו שם הרבה לפניה אבל כן עשיתי איתה, והרבה מהם היום מזכירים לי אותה ברמה של "לא תודה, אני לא רוצה לראות את זה". ואני יודע שבסוף יהיה ניתוק, בסוף אני אהיה מסוגל לאהוב בלב שלם את מה שאהבתי פעם ולהנות מזה. אני פשוט לא יודע מתי זה יהיה.
באופן מפתיע, השבוע שיחקתי בספיידרמן בסוני, והיה שם איזה קטע שמישהו מספר לפיטר משהו קשה מהעבר שלו ופיטר בסוף השיחה חושב עם עצמו ואומר ש"נשמע שהוא מחזיק בהרבה אשמה. ומצד שני, מי לא?". ואחת הסיבות שבאמת הגעתי לאיזשהי סתימה כזאת, שאני לא יכול להכיל יותר, כי בין כל הדבר הזה שעברנו, ושהיא עברה, והעבר שלה, הכלתי כל כך הרבה אשמה כלפי עצמי. ועדיין יש לי. ואני יודע שאנחנו תמיד משתפרים, ואני יודע שעשיתי את המקסימום שיכלתי לעשות באותה תקופה, אבל האשמה הזאת עדיין לא הולכת לשום מקום. וזה לפעמים מציף ברמה שאני לא יודע מה לעשות עם כל הכאב הזה שהיה מעורב שם.
אז מה לספר לכם עלי של היום? עברתי בסך הכל פרידה, כמו שכולם עוברים באיזשהו שלב בחיים. אבל אני לא שלם, ואולי תצטרך עזרה מקצועית כדי להשלים עם כל האשמה הזאת, ועם כל הכאב הזה. ואולי מתישהו, בתקווה בקרוב, אני אשלים עם זה שאת הפתרון אני לא אמצא אצלה, אני צריך להתחיל לחפש אצלי. להבין איך אני מתמודד עם זה, בלעדיה. איך אני קם מהדבר הזה בלי לחפש אותה בבקרים או בלילה.
כמו שאמרתי, עברתי תקופה של שנה עם בן אדם מאוד משמעותי, והיום כנראה שאני לומד איך להעביר את שאר הזמן בלעדיה. וזה לוקח זמן.
וזה כואב, מפחיד, מתיש. ואני מתגעגע, ומקנא. והלב שלי קופץ בכל פעם שאני איפשהו עוד עדיין רואה את השם שלה, למרות שזה קורה הרבה פחות. ואולי אני צריך למחוק אותה מכל מקום אפשרי כדי שזה לא יקרה בכלל. אני מתחיל לחשוב שזה רעיון טוב.
אני חושב שהפסקתי לחכות לנקודה בעתיד שזה יעלם. שדברים יהיו אחרת. אני ללא ספק יודע שאני באיזשהו תהליך, אני יודע שעברתי משהו שזיעזע אותי ואני מניח שאני יודע שקורית פה איזשהי החלמה. ואני כרגע במקום להתרכז בעתיד, חושב על איך אני עובר את התהליך הזה בצורה הכי שלמה, פחות כואבת ויותר מחזקת עבורי.
ואולי מתישהו אני כן אגיע לאני שלם יותר. ומתישהו הקנאה הזאת תעבור ותפסיק להכאיב, ואולי מתישהו הכאב הזה, אני לא יודע אם יעלם, אבל ימצא את המקום שלו איפשהו במערכת שלי, מקום פחות כואב עבורי.
♥
;){kind=link}